אתה יכול לכתוב. נו מה, כתוב אומר עגנון ושוב זה קורה לך. אתה ילד קטן בכיתה ג׳ שמבין אני בורא עולם. עד כדי כך מגלומני. זה גורם לך להיות ישו שכזה או נביא תנכי המודיע, עומד באותו המקום שענד ביאליק ומשוחח איתו בשפתו. שני בני האלוהים שואלים על אבא שמת. מטביעים סימנים משברי גופם אל חלקת נייר דמיונית. עכשיו אני כאן וכולם שם. בחצר ליד בעולם כולו. תורגלת להביט תכופות ממושכות ארוכות בנשמתך- כל סימן הוא אות לנשמה, ולאדם אין נשמה אחת. הרבה נשמות באלה שמתו באלה שימותו והן ממשיכות להיוולד. ממשיכות נשמות אדם להיוולד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה