שבעה שירים מן הגניזה / יהודה עמיחי

שבעה שירים מן הגניזה, כפי שפורסם לראשונה באתר YNET  ב-18 באפריל 2014.

לסדר השירים אין משמעות.

1

חֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת מִתְּקוּפָה כַּלְקוֹלִיתִית

לֹא רָחוֹק מִבֵּית קְבָרוֹת
לְמֵתִים מוֹדֶרְנִיִּים.
וּכְמוֹ אָדָם שֶמְּקַבֵּל בְּגִיל חֲמִשִּים
מַה שֶקִּוָּה לְקַבֵּל בְּגִיל צָעִיר
צֶמַח דִּירָתִי פִּתְאוֹם
הָפַךְ לִהְיוֹת עֵץ.
הוֹפֵךְ הַחֶדֶר לְחָצֵר,
עֲצִיצִים הוֹפְכִים אֶת הַחֶדֶר לְג'וּנְגֶּל,
כִּסֵּא בַּשָּׂדֶה הוֹפֵךְ אֶת הָעוֹלָם לְחֶדֶר.
הַוִּילוֹן הוּא מִפְרָשׂ שֶבּוֹ
רוֹצִים לִנְסֹעַ הַחוּצָה
וְהַחוּץ רוֹצֶה לִנְסֹעַ פְּנִימָה
מִתְנַפֵּחַ לַשָּוְא.

2
מִי יְיַצֵּג אוֹתְךָ
בַּמְּקוֹמוֹת שֶלֹּא תּוּכַל לָבוֹא שָמָּה
וּמִי יִשָּׂא אֶת דְּבָרְךָ
וּמִי יַסְבִּיר אוֹתְךָ וְאֶת מַעֲשֶׂיךָ
כְּשֶהֶסְבֵּר וְלַיְלָה וְיוֹם לֹא יִהְיוּ
וְהַמִּלִּים יִהְיוּ גֶּשֶם יוֹרֵד, יוֹרֶה,
אוֹ קְפִיצִים שֶל מִזְרָן,
קְפִיצִים בְּלִי תַּפְקִיד
מְשֻחְרָרִים.
אַתָּה לֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת
אַתָּה יָכֹל לָשֶבֶת כְּמוֹ בַּקּוֹלְנוֹעַ.
הַבַּיִת שֶיָּשַבְתִּי בּוֹ מִתְרַחֵק
הָאוֹר הֻשְאַר דָּלוּק בַּחַלּוֹן לְמַעַן
לֹא יִשְמְעוּ וְרַק יִירָאוּ.

3

רַצְנוֹ יַחְדָּו מְעַט, פָּנַי לְיַד פָּנַיִךְ

כְּרָצִים בְּמֵרוֹץ שְלִיחִים

מַחְלִיף עִם מֻחְלָף יַחְדָּו

אַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי לָךְ וְנִשְאַרְתִּי מִתְנַשֵּם.

4

וּבִכְאֵבִים גְּדוֹלִים

אֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָו שֶיֵּש

שְנֵי מִינֵי זְמַן:

הַזְּמַן הַמִּסְתּוֹבֵב הַחוֹזֵר

וְהַזְּמַן הַזּוֹרֵם וְהוֹלֵךְ.

5

בֵּית אוֹהֲבִים

בַּיִת מָלֵא אוֹרוֹת
חָבוּי בְּגַן בָּאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה.
אִם יִהְיֶה לָנוּ מַזָּל
יִתְמוֹטֵט הַבַּיִת וְהָאוֹר יְשֻחְרַר
לְכָל הָעוֹלָם.

6

כְּבָר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶאֲנִי צַיָּד

וְנִצּוֹד בְּגוּף אֶחָד

וּשְנֵיהֶם עֲיֵפִים וְקִצְרֵי נְשִימָה

עַד שֶיַּגִּיעוּ לְשָלוֹם בֵּינֵיהֶם

כַּמָּה זְמַן יַעֲבֹר...

וְאַתְּ אֲהוּבָתִי

שֶרָאִית אוֹתִי חַי בַּחֲרָדָה לֵילוֹת

רְאִי עַכְשָו אֶת עֵמֶק הַמַּצְלֵבָה

כְּפִי שֶרָאִיתִי אוֹתוֹ בְּיַלְדוּתִי

כְּשֶלֹּא נוֹלַדְתְּ עֲדַיִן.

7

אֲהוּבָתִי מוֹדֶדֶת שִׂמְלָה כְּחֻלָּה.

כְּשֶהִיא הוֹלֶכֶת לְפָנַי אֲנִי
רוֹאֶה אֶת עַצְמִי בָּרְאִי:
בְּפָנַי נִפְגָּשִים אָבִי וּבְנִי.
אֲנִי מְקוֹם מִפְגָּשָם לִזְמַן קָצָר
אַחַר כָּךְ פָּנַי יֵלְכוּ שוּב וְדוֹמִים
לַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים
שֶהֵם מֵעֵבֶר לְאָבִי
וּמֵעֵבֶר לִפְנֵי בְּנִי.