לגבי האדם אומר זאת כך, מהות כולו היא הקביעה או הרצון לקיימה. מהות הפוכה לכך תהיה הציות. אין דרה הקביעה בעולמו של הציות ואין עולמו של הציות דרך בבית הקביעה. שאיפה גדולה מאין כמותה היא אפוא להניע מחשבות לכדי פעולה וזאת באופן בלתי תלוי בעולמות חיצוניים. אדם הנמלט מן הקביעה יישא בהכרח בעול הציות שיהפך עם הזמן להרגל ובמקרים מסוימים אף לערך או ערך מקודש במקרה הקיצוני יותר. כל מקרה פרטי של ציות הינו החשש מפני השלחותיה של הקביעה, הפחד מפני השאיפה הגדולה הטבועה בכל. בכל קונפליקט בחייו של אדם ימצא אחד מאותם אלמנטים - קביעה וציות, או במילים אחרות היחס בין "אני" ל"הם". יחס אשר מטשטש כאשר מדובר על קבוצות הנושאות עימם זכרונות משותפים, אך אין זה מבטל כלל את מהות הקונפליקט שיעבור למרגשה של הנפש פנימה עמוק, גם אם אין רואים זאת על פניו של אדם. המצאתה של שפה היא המעלה הנשגבת ביותר בחיי אדם, שכן היא מממקדמת את קביעתו של היחיד על אופנים שונים של המציאות או התרבות בה הוא פועל. להשמע לחוקי שפה, לציית להם, זה ההרגל הנמוך ביותר שיכול אדם לדבוק בו - הרגל שמכוח הטבע ולא מכוח הבריאה. דגש נוסף: אין אדם אשר יכול לקבוע באופן אותנטי שעליו לציית לרוח הדורות הקודמים. יהיה זה אוקסימורון, דגל שחור הצבוע בלבן. קביעתו של אדם לעולם אינה נסמכת על עבר, אלא על עתיד. כלומר, ציות מבוסס על הסדר קיים, לעולם. קביעה מבוססת על עניין שאינו בנמצא אלא הוא יימצא כאשר אקבע אותו במנותק מחוויות העבר האישיות והק'ולקטיביות.
הצגת רשומות עם תוויות חדר שמאלי. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות חדר שמאלי. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 4 במאי 2014
יום שלישי, 15 באפריל 2014
בונה בניין על חורבותיה של עיר שלא פונתה מתושביה
אני
עומד כאן ובונה בניין על חורבותיה של עיר שלא פונתה מתושביה.
טקסט שמאלי לטקסט הימני בשם - "חלומות שחולמים האלים".
טקסט שמאלי לטקסט הימני בשם - "חלומות שחולמים האלים".
יום רביעי, 2 באפריל 2014
אתה יכול לכתוב (ש) ממשיכות נשמות אדם להיוולד
אתה יכול לכתוב. נו מה, כתוב אומר עגנון ושוב זה קורה לך. אתה ילד קטן בכיתה ג׳ שמבין אני בורא עולם. עד כדי כך מגלומני. זה גורם לך להיות ישו שכזה או נביא תנכי המודיע, עומד באותו המקום שענד ביאליק ומשוחח איתו בשפתו. שני בני האלוהים שואלים על אבא שמת. מטביעים סימנים משברי גופם אל חלקת נייר דמיונית. עכשיו אני כאן וכולם שם. בחצר ליד בעולם כולו. תורגלת להביט תכופות ממושכות ארוכות בנשמתך- כל סימן הוא אות לנשמה, ולאדם אין נשמה אחת. הרבה נשמות באלה שמתו באלה שימותו והן ממשיכות להיוולד. ממשיכות נשמות אדם להיוולד.
יום שבת, 29 במרץ 2014
להבין את הבעיה (ט.ש)
אני מנסה להבין את הבעיה שלי בעולם
הבעיה שלי היא קודם כל אידית שלי ואינה משותפת לי ולאדם אחר
היא הפער בין כל מה שאני לבין כל מה שהעולם.
הרי כתבתי את זה כבר בטקסט השמאלי דל השיר ״שיח״, יש רק להוסיף את עניין הפער הנורא.
מה אני אומר פער, תהום.
תהום פעורה ביני לבין העולם הזה
וזו הבעיה
לכן אני גם פורש לי מהעולם הפיזי ועוסק בעולם המטאפיזי. וכותב וכותב וכותב, עד שהמילים יכסו את התהום והעולם יוכל לבוא לקראתי.
יום שישי, 28 במרץ 2014
כתוב מעולמך
זהו הטקסט השמאלי של השיר - מה זה לחיות בתודעה כוזבת
/
המול סימן אותי לחדרו ואז יצאנו לבית הקפה שהיה עמוס באנשים ולא היה מקום, פרשנו לבית קפה אחר שהיה מרווח ופחות לטעמו גל המול. הוא פתח בדברים- דברים גבים טובים ברשימות שלך, רבים מאוד, אך יש דהר אחד שמאפיל על כל השאר: אתה לא כותב מתוך עולמך על עולמך, זה בולט לעין. אני: איך אכתוב על עולמי מתוך עולמי עם העולם היחיד שהכרתי ואעיר הוא עולמם של אחרים?
יום שלישי, 11 במרץ 2014
מטאפואטיקה - עודף זמן / קטע מיומן אישי
הבעיה הגדולה שאני עומד עליה עד כה
היא שלא השכלתי להבין שעודף זמן לא הופך אותך באופן אוטומטי למשורר פוטנציאלי.
זהו ״קטע מיומן אישי״, אשר אכניס לטקסט השמאלי, שחשבתי לקרוא לו גם מטאפואטיקה
הירשם ל-
רשומות (Atom)