הפוסטמודרניזם
הרך, אם נתמקד בשאלת ההתערבות המוסרית כדוגמה, מתרגם את האין לשוויון, לחירות ואף
לזכות. הוגים פוסטמודרניים מעין אלה טוענים שבסיטואציה העכשווית לא רק שהמחשבה
הפוסטמודרנית איננה מובילה בהכרח לניהיליזם, אלא אדרבה, רק היא עשויה לכונן 'אני'
אתי שאיננו הונאה עצמית, דהיינו אדם הפועל
בצורה מוסרית בלי להצדיק מוסריות זו בעזרת 'אידאולוגיות גדולות' למיניהן, שסופן
להיכשל דווקא בשל הטוטליות שלהן. ואמנם, לא פעם נמצא הוגים
פוסטמודרניים מובהקים העומדים בחזית המערכה על צדק חברתי, ומכאן שבפועל ההגות
הפוסטמודרנית. אינה מביאה בהכרח להתפוררות מוסרית ולניהיליזם (הרב שג"ר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה